שלום,

שמי גוני שילון רם. אולי כבר שמעת עליי בעבר דרך קורס שהעברתי. סדנה, אבחון או ליווי אישי. אולי הורדת את אחד המדריכים שנתתי במתנה. אולי רק עכשיו אנחנו נפגשות.

במכתב הזה החלטתי לחשוף את סיפור האישי שלי, אם בניית ערך וביטחון עצמי חשובים לך, תמצאי אותו מעניין ומועיל ואולי גם ישפוך אור על המסע האישי שלך.

  גרוע מזה כבר לא יכול להיות...

בגיל 27 עוד גרתי בבני ברק. באותה תקופה חוויתי ימים שלא הצלחתי לקום בבוקר מהמיטה, בקושי רב גררתי את עצמי לעבודה ובסוף כל יום הרגשתי מוצפת, עייפה ובמאמץ תמידי לספק ולרצות את כולם. 

מצד אחד עשיתי עבודה מצוינת מבחינה מקצועית, עבדתי באגף שיקום שכונות. עזרתי למשפחות בנושא הרחבות בנייה.  השקעתי הרבה מאמץ לרצות את בעלי הדירות. השתדלתי להיענות לצרכים ולרצונות שלהם. להיות קשובה. נחמדה. מכילה. הגיעו אליי נשים וגברים עם כל מיני דרמות וסיפורים ומצאתי את עצמי שעות מרובות מקשיבה. עושה שלום בית ומה לא..

גם בזוגיות שהייתה לי אז, המצב היה דומה, הרגשתי שאני על תקן אימא, מכילה. קשובה ומרצה ובסוף היום קורסת מעולפת על המיטה.

מצד שני הערכה בעבודה לא הייתה לי. זוגיות טובה לא הייתה לי. ובסוף כל יום הרגשתי מרוקנת ובלי טיפת אנרגיה.

טיפוס מרצה, חסר עמוד שידרה

 יום אחד נכנסה עו"ס ממשרד הרווחה וראתה אותי עם דמעות בעיניים, מאחר והיו הרבה אנשים בחדר שלי, היא רשמה לי בפתק קטן "תזכירי לי לדבר אתך על טיפוס מרצה וחסר עמוד שידרה" האמת, נעלבתי מאוד, אחרי שיחה איתה, הבנתי מה היא ניסתה לומר לי. לא הייתה לה מטרה לפגוע בי, אלא יותר להאיר את עייני.

אבל המשפט "חסר עמוד שידרה" ליווה אותי ולא נתן לי מנוח, כי עמוק בתוכי הרגשתי שזה נכון. 

 אחת התובנות המשמעותיות בתהליך שלי

בהתחלה היה לי ממש קשה לקבל ולהודות שככה באמת אני מרגישה.

אבל לאט ובהדרגה התחלתי להכיר באמת כפי שהיא.

קבלה של המצב לא אומר שאני נכנעת וככה עליי להישאר כל חיי, הפוך זה שהכרתי במצב נתן לי דחיפה ועורר בי רצון להמשיך לחקור ולחפש תשובה לשאלה למה אני כ"כ תלויה באחרים על מנת להרגיש שאני שווה משהו?

כשהתלמיד מוכן המורה תמיד מגיע, עשיתי את הקורס הראשון שלי לחשיבה חדשה, שבסופו הבנתי סוף סוף שעמוק בתוכי הרגשתי לא באמת ראויה. שלא מגיע לי.

ילדה שמגיל צעיר התאמצה להרגיש שייכת בכל מחיר והסתירה את הצרכים והרצונות שלה.

באותה שנה הבנתי את אחת התובנות המשמעותיות בתהליך שלי, שעל מנת לגלות את הכוחות הפנימיים שלי, אין מנוס, עליי להסכים לחוות ולהרגיש את הכאב והפחד של הילדה שהייתי פעם ולשחרר אותו.

מה באמת עזר לי לבנות עמוד שידרה?

כמו שאת מבינה תובנה לא מספיקה כאן, נדרש ממני שנים של ניסוי וטעייה כדי למצוא כלים שיעזרו לי ללמוד להיות עם כאב כשהוא עולה ולא מיד ובאופן אוטמטי להתנתק ממנו כפי שלעיתים קורה לנו בגלל כל מיני מנגנונים שפיתחנו על מנת לשרוד.

באותה שנה הגוף צעק לי לשנות כיוון ! במקום לפנות החוצה ולתלות את הרגשת הערך והביטחון שלי מאנשים מבחוץ, עליי להתחבר פנימה ולהקשיב לעצמי ולגוף שלי.

הצעד הראשון שהיה לי מאוד ברור אז, זה שעליי להקשיב לתחושות ולרגשות שלי ולא לראות בהם מטרד שרק גורם לי סבל ואי נוחות.

כשהגעתי להתמקדות - focusing, הרגשתי שחזרתי הבייתה, הפרקטיקה הייתה לי מאוד טבעית וידעתי שמצאתי את הכלי המדויק עבורי, כזה שעוזר לי לבנות עמוד שידרה פנימי בצורה אינטואיטיבית ושאני יכולה להישען עליו ולהקשיב לו בכל מצב וסיטואציה ולקבל תשובות שעושות לי שקט בפנים ומחברות אותי לעצמי האמתי שלי.

אחרי שעשיתי מס' ניסיונות ליצור שינוי במרחב הזוגי, החלטתי לעזוב את בני ברק ואת הנישואים ההם ועברתי לגור בירושלים.

 אם גם את כמוני...

מרגישה את המאמץ לרצות את כולם ובסוף היום קורסת מעייפות.

נענית בכניעה ובאופן אוטומטי לציפיות של אחרים ואח"כ מרגישה מרירה ומנוצלת.

מרגישה תחושת תקיעות ובילבול מול דרישות, רצונות, צרכים שבאים מהסביבה.

מושפעת מאוד ממה שאחרים אומרים לך ודי נמאס לך מזה ואת רוצה לעשות שינוי, אבל לא ממש יודעת: מאיפה מתחילים? 

יש לי חדשות טובות בשבילך!

אחרי שנים של מחקר ועבודה עם עצמי ועם עוד נשים יצרתי תהליך שבשעה ורבע, תוכלי לדעת שהשינוי הזה יכול לקרות גם לך.

מה שנראה לך עכשיו מעורפל ולא ברור יתבהר לך כשתראי את הדרך!

הצעד הראשון שלך קדימה!

במפגש הזנקה אני ואת יושבות יחד, למפגש של שעה ורבע. את תבחרי כאב אחד ספציפי שאותו את רוצה לשנות. אני אשאל שאלות, אקשיב לך, אשקף לך נקודות חשובות שאולי עכשיו את לא רואה ולא מודעת להם עדין. אלמד אותך כלי פרקטי ליצירת מרחב בטוח ובסוף השיחה הזו את הולכת לצאת עם בהירות והבנה לגבי הדרך שעליך לצעוד בה על מנת ליצור שינוי אמיתי שיקרב אותך לעצמך!

     מה את הולכת לקבל ממני במפגש הזנקה?